"היש בלבי עוד מקום שנקרא אהבה?"...
במילים אלו מתחיל מסע החיים המוצג לקוראים באסופת שירים זו.
בכתיבה נוגה, לעתים סוערת ולעתים בעלת הומור, נחשף הקורא ומקבל הצצה אל נבכי נפשו של אדם.
כפי שהם באים לידי ביטוי בשירים.

"היש בלבי עוד מקום שנקרא אדם?"...
באסופת שירים זו נחשף הקורא לחיפושו של האדם אחרי אותם רגעים של אהבה, ימים של אכזבה, קנאה, ייאוש ותקווה, המוצאים להם מקום מפלט בתוך השירים המוצגים בספר זה.

שירים רבים באסופה זו נקראים בנשימה אחת וגורמים לקורא להרהר על אודות מסע החיים שלו עצמו.