הנה מה שכתב ברקלי לחבר בשנת 1709: "ישנו אדם שאני ממליץ במלוא הרצינות על היכרות ועל שיחה איתו כדבר שיש בו התועלת הרבה ביותר - אתה תופתע כשאומר לך כי האדם הזה אתה עצמך". וברקלי כן לא רק דיבר עם עצמו באכזריות, אלא אף העמיד את עצמו בניסויים, לעיתים עד גבול סכנת מוות הוא היה תיאורתיקן פורה, אבל חשב כי עריכת ניסויים מעשיים היא דרך המלך להבנה פילוסופית. ואומנם, אולי לא היה פילוסוף נועז כברקלי, בדעותיו ובמעשיו. בסגנון נפלא הוא התקיף כל מה שנראה במאה השבע-עשרה כדבר מוסכם וקומוניסטי: את ניוטון התקיף על הפיזיקה המתמטית החדשה שלו, את דקארט על החלוקה המפורסמת, - גוף ונפש נפרדים. הספר הזה, הראשון על ברקלי בברית, מציג בצורה מקורית את אישייותו ואת מחקריו של אחד מן החדשנים בפילוסופיה המודרנית.