דוד וודובינסקי נולד ב- 1895 בבנדין, במחוז זגלמביה, שבפולין. בבית הוריו טופחה תרבות ומסורת יהודית-לאומית וכאן ספג את אהבת ארץ-ישראל ואת הצימאון לחכמה ולדעת.
למד רפואה באוניברסיטאות וארשה ולבוב, ב- 1918 היה בין מארגני ההגנה העצמית בלבוב כאשר פרצו הפרעות ביהודי העיר. דוד הצעיר נאסר ונידון למוות, אך בלחץ דעת הקהל שוחרר ויצא להשלים את לימודיו באוניברסיטאות וינה וברנו. התמחה בפסיכיאטריה ובפסיכואנליזה, בשובו לפולין קיבל תואר דוקטור גם מאוניברסיטת וארשה.
כעסקן ציבורי מנעוריו וכפעיל בתנועה הרוויזיוניסטית נטש וודובינסקי, לפי בקשת ז'בוטינסקי, את עיסוקו ברפואה וקיבל על עצמו את ראשות התנועה בפולין ועד מהרה היה לאחד המנהיגים הבולטים של יהדות פולין ושל התנועה הרוויזיוניסטית העולמית, והיה פעיל בארגון העלייה הבלתי לגאלית לארץ-ישראל.
בגיטו וארשה היה מראשוני ומארשי המטיפים למרד ; היה המנהיג הפוליטי והרוחני של "האיגוד הצבאי היהודי" "(ZZW)וממפקדי המרד. בתום מלחמת העולם השנייה היה מראשי התנועה הרוויזיוניסטית באירופה. היה עד במשפט אייכמן.
דוד וודובינסקי נפטר לאחר שלקה בליבו בתום הופעתו בעצרת זיכרון לשואה ולגבורה, בכ"ז בניסן תש"ל (2 במאי 1970), בבית ז'בוטינסקי בתל-אביב. נקבר בהר הזיתים בירושלים.