הפרשנות היא מעשה בלתי אפשרי. מבוססת ומעמיקה ככל שתהיה, היא מלווה לא אחת בתחושה שמה שנאמר אינו מספק. כנגד זאת, התגובה הכמעט רפלקיסיבית לפרשנות הינה ש"היא מסתירה לי את העבודה" ומהווה לא יותר מתוספת לים של מלל ומוטב בלעדיה.
האומנם יש ממנה פחות או יותר מדי? האם היא רחבה או מעמיקה מדי? אידיאולוגית או פורמליסטית מדי? האם היא רחבה או מעמיקה מדי? אידיאלוגית או פורמליסטית מדי? היסטורית או אנליטית מדי? מה שלא תהיה הפרשנות, בכל מקרה היא אינה מספקת. ובכל זאת יש בה משהו, דבר כלשהו שגורם לחוקרים, פרשנים, תיאורטיקנים, מבקרים, אמנים, אוצרים, מורים, תלמידים וחובבי אמנות לרצות לשמוע ולהשמיע, לכתוב ולקרוא פירוש, ביאור - כגשר אל האמנות.
גיליון זה בוחן את מערכת היחסים שבין המעשה הפרשני לבין יצירת האמנות, האמנים, השיח והממסדים אותם הוא מנסה לפרש ואשר לעיתים אף משמשים לו כנמען. האם יש להתייחס רק אל מה שבתוך הדימוי, או שמא יש להביא בחשבון גורמים אחרים? ואם כן, מהם? מהי המשמעות, אם בכלל, של פרמטרים כגון רגע (ורקע) היסטורי, מיצוב פוליטי, מעמדי, חברתי, מגדרי וכלכלי על התוכן של היצירה? והעיקר, אולי, באיזו שפה יש לדבר על הדימוי?

כתב העת לאמנות ותרבות "המדרשה" שואף ליצור דיון ביקורתי מעמיק בשאלות אמנותיות ולקיים דיאלוג עם ההיסטוריה של הביקורת והעשייה האמנותית. במקביל הוא מתפקד גם כ"חלל תצוגה" לאמנים המופיעים בו ומאפשר חשיפה לחומר תיאורטי מהעולם על ידי תרגום עקבי של מאמרים משפות זרות.

שם הספר
המדרשה - גיליון 17 - דת/יהדויות - המדרשה #17
המדרשה - גיליון 6 - מלחמה - המדרשה #6