איה (פגי) בן-נחום הייתה התגלמות האמן. ביטויה האמנותי זרם ללא הרף מכל ישותה ומקורו של המעיין הנובע הזה הייתה יהדותה. כל דבר שעשתה - הבישול שלה, הופעתה החיצונית, החשיבה שלה - היה אמנותי מטבעו. היא אהבה צבע ואת משחק הצורות והמושגים. היא יכלה לבטא את הדחף היצירתי שלה בכל אמצעי שבחרה בו, ויצרה בפוריות רבה בתחום צבעי המים, הרישום, התכשיטים, הצילום, הבטיק ועוד ועוד. עבודתה הייתה עתירת דמיון ושוקקת רוחניות.

ספר זה מבוסס על הדברים שנאמרו במסגרת סדרת ערבי עיון ודיון בשם "יהדות ואנושיות", שהתקיימו בשנים תשס"א-תשס"ה (2001-2005), בז´ בסיוון, אסרו-חג שבועות, לזכרה של איה, שיום הולדתה חל במועד זה. במרכזם של הדיונים עמדו השאלות שהעסיקו אותה והיו קרובות ללבה. אסופה זו היא ביטוי מרומז וצנוע, כקומץ נרות דולקים, לאור הבוקע משלהבת נפשה.