"תור הזהב" של השירה העברית בספרד המוסלמית תם עם חורבן הקהילות בידי המֻוַאחידון. לאחר שקיעה ממושכת זכתה השירה לתחייה מחודשת ומפתיעה במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה.

החשוב במחולליה היה טדרוס בן יהודה הלוי אבולעאפיה (1247 - אחרי 1300). בן למשפחה מיוחסת בטולידו, בירת קסטיליה הקתולית, היה טדרוס שנים הרבה בן לוויתם ומשוררם של "שׂרים" ומוכסים יהודים של מלכי קסטיליה, עד שנעשה הוא עצמו "שׂר" וחוכר מיסים בחצר המלכות.

"גן המשלים והחידות", אוסף שיריו הגדול, מכיל למעלה מאלף שירים, כמעט כולם שירי חול בסגנון הקלאסי של שירת "תור הזהב". הם משקפים את חיי "האצולה" היהודית הטולידאנית בתהפוכותיהם, כמו גם את קורות חייו הסוערים של המשורר.

זה הוא הספר החמישי בסדרת הספרים: "שירת תור הזהב", חלק מפרויקט ספרות מופת עברית של מרכז ההדרכה לספריות בסיוע המחלקה לספרות, מנהל התרבות, המציעה לקורא העברי מהדורה חדשה של מיטב שירת ספרד בימי הביניים. בלווי מבואות והערות.