"יהודים שיחיו בעוד שבעים שנה, במציאות שפויה, נורמלית - האם יוכלו להבין את מה שהתרחש כאן? "המילים האלה, מתוך יומן אישי של יהודי ששרד משם, נכתבו בפלנטה אחרת, הזויה, במחבוא מתחת לפני האדמה, בבור שבמכרה חול נטוש שבו מצאו ארבעה עשר יהודים מסתור במלחמה הנוראה ההיא. במשך שישים וארבע שנים הן נותרו ללא מענה, כתובות בכתב יד צפוף בקובץ מהודק של מחברות, והמתינו לפרסומן. 'מחכים ללנק' הוא תעודה נדירה המתארת בפרוטרוט את חיי האנשים במחבוא,שניצלו מגירוש למחנות המוות את רגע השחרור.שוכני הבור חיו בצפיפות רבה ובמתח.בשעות היום שמרו על דומייה מחשש מפני האיכרים האוקראינים שעבדו בשדות, ובלילות, שנהפכו להם לימים, התענו ברעב ובצמא.השאלות הגורליות שחייהם היו תלויים בהן ניסרו בחלל המסתור ולא הרפו:האם ישרדו ולא יתגלו? האם ימשיך לנק לספק להם מזון ולא ינטוש אותם? האם לא ייפגע מידי שכניו האנטישמים? לנק-צדיק אחד בסדום, שבמסירות נפש חסרת היגיון לכאורה סיכן את חייו ואת חיי אשתו ובנו רק כדי להשאיר קומץ של יהודים בחיים-דמותו של האיכר הפולני הזה שזורה כחוט השני לאורך היומן כולו.