"אלו החיים שלנו," אמרתי בכאב, "רסיסים – זה מה שנשאר לנו מהמשפחה, מעצמנו, מהיהדות שלנו...רק רסיסים." הרגשתי איך עיני מתמלאות בדמעות, ואריק קם ומשך אותי אליו וחיבק אותי בחוזקה.
"לא אנה, יש לנו אחד את השני," לחש אריק, "יש לנו את ליזה שהגשימה את החלום, יש לנו ארץ לנסוע אליה, יש לנו דת להיאחז בה." קולו היה רך ומלא כאב כשהוסיף, "רק הורים אין לנו."

אריק, ליזה, ואנה ניצלו מהשואה כשברחו ללא הוריהם לאנגליה ב"קינדרטרנספורט" – משלחות הילדים.

לפני פרוץ המלחמה, במאמץ אחרון נואש, ניסו אלפי הורים בגרמניה, צ'כיה ואוסטריה לשלוח את ילדיהם לחוף מבטחים. מכל מדינות העולם, רק אנגליה פתחה את שעריה ובכך הצילה כמעט עשרת אלפים ילדים, רובם יהודים.
זהו סיפורם של אריק בן שבע עשרה, ליזה בת שש עשרה, ואנה בת חמש עשרה.
הסופרת נעמי שמואל כתבה את הסיפור על קורות חייה של אמה,הסופרת ומשוררת קרן גרשון ז"ל (בילדותה קטה לובנטל, אנה בספר) ואחיותיה.

נעמי שמואל

נעמי נולדה ב-30.6.1962 באנגליה, ילדה רביעית לניצולת שואה מגרמניה, הסופרת ומשוררת קרן גרשון והמורה לאומנות האנלי ול טריפ. המשפחה עלתה לארץ ב-1968 וגרה בירושלים למשך 6 שנים. לאחר סיום תואר ראשון באנתרופולוגיה באוניברסיטת לונדון נעמי חזרה לבדה לארץ. לאחרונה סיימה תואר שני באוניברסי... המשך לקרוא

שם הספר
אני, אדם
אבא חום
איך עושים שלום?
דסטה ואני
אל תספרו לילדים - קריאת-כיף אותיות גדולות