כיצד צולח אדם שואה ואובדן, והופך את חייו לסיפור הצלחה גדוש עשייה ושמחת חיים, למרות העצב המלווה אותו תמיד?
צלינה ילדה יפת צמות בת שלוש עשרה, חוזרת ממחנה צופים אל בית הוריה החם בקראקוב, נרעשת מעצמאותה, מאהבה ראשונה ומעלילות המחנה. הזמן - שלהי אוגוסט 1939.

ימים ספורים אחרי שובה הביתה פולשים הגרמנים לפולין, ועולמה נהפך. מגטו לגטו ומאקציה לאקציה עוברת הילדה צלינה, ולבסוף נותרת לבדה במחנה ההשמדה בוכניה, שם המוות אורב לה בכל רגע.
צלינה מצליחה לברוח, ובתום דרך ארוכה, רבת סכנות ומפותלת, כשהמלחמה באירופה עדיין בעיצומה, היא מגיעה לארץ ישראל.
כאן, במלחמת העצמאות, פוקד את צלינה אובדן נורא נוסף, אך היא, שמעולם לא איבדה את האופטמיות שלה, את יושרה ואת אמונה באדם, מצליחה שוב להפוך את הקושי והכאב לכוח מניע של עשייה והתפתחות.

מהשיחות שניהלה עם צלינה אורטנר שתיל ועם מכריה, רקמה אסתי פילרסדורף ספר מרתק ומרגש על אישה מיוחדת
במינה, שרוחה החופשית וכוחותיה הנדירים אפשרו לה לעבור מסע בלתי אפשרי.

אסתי פילרסדורף היא ילידת הארץ. עד היום פרסמה שני ספרי פרוזה למבוגרים: "בן אבן לציפור" (מודן), "גרינילנג"
(עם עובד) וספר לילדים: "של מי העכבר הזה?" (כתר).