בנימין זאב הרצל טבע את האמרה "קצינים יישארו בקסרקטיניהם והרבנים בכנסיותיהם". ספר זה בא לבדוק עד כמה הרחיקה החברה הישראלית מחזונו האוטופי של הרצל.צה"ל הפך לגורם מכריע בזירה הישראלית: בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה. כך הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. המלחמות השונות חיזקו בהכרח את הרכיב הצבאי והביטחוני של הזהות הישראלית, מאז תקופת היישוב ועד ימינו.מרבית הישראלים נוטים להניח שהצבא ומפקדיו הבכירים פועלים בהתאם לנדרש מהם מעניקים להם הילת קודש ויוקרה רבה.צבא, אלופים ופוליטיקה מוכלים וארוגים זה בזה, עד שלעיתים, מבלי יכולת להפריד ביניהם. השיח וההוויה הציבורית בודקים ללא הרף עד כמה מעורבים ומשפיעים האלופים על חיינו היום יומיים, במישור הארצי, האזורי והמקומי.בהקבלה נבדקים אנשי רוח ששרתו בכנסות ובממשלות ישראל ומהות תרומתם לפוליטיקה ולמדיניות הישראלית.על המחברדן יהב, גיאוגרף וחוקר ארץ-ישראל, יישובה ותולדותיה. חיבר עשרות ספרים, ומאות מאמרים בנושאים: היסטוריים, גיאוגרפיים, יישוב הארץ ואיכות הסביבה.

שם הספר
אלפיים שנות אוטופיה
הרצליה
איזה מלחמה נהדרת
טוהר הנשק - אתוס מיתוס ומציאות
בזיעת אפיך - מקצועות הולכים ונעלמים בתל-אביב