תימני כנרת הגיעו לחוות כנרת ב - 1912 וחיו סמוך לה עד 1930. הם נאבקו מאבק עיקש בטבעו הקשה של עמק הירדן, במצוקת דיור נוראה, בהתנכרות ולעיתים מזומנות התעלמות מכוונת מצד המוסדות המיישבים, ובד בבד בתוכניתם של חברי קבוצת כנרת - שעל ידי אמצעי לחץ כגון מניעת מים להשקיה ולשתיה, מניעת קרקע, התנגדות לתוספת משפחות לשם הרחבת יישובם של עולי תימן והתנגדות להשלמת מספר יחידות הדיור - קיוו שיוכלו לאלץ את תימני כנרת לעזוב את המקום. לאחר שמונה עשרה שנות מאבק נעקרו תימני כנרת מן המקום שאהבו, מקום שנתנו למען שגשוגו שנים רבות מחייהם וקורבנות לא מעטים בנפש. סיפורן של עשר המשפחות אינו אלא מיניאטורה היסטורית של מסכת היחסים בין הישוב לבין עולי תימן. לפנינו התנגשות בלתי נמנעת בין בחרה מאורגנת, אידיאליסטית, מפלגתית ובעלת רקע זהה של תרבות וארצות מוצא לבין עולים חסרי ארגון, נטולי אידיאולוגיה חברתית או מפלגתית. יהודים "סתם". לפנינו מאבק בין אלו שבאו ב"סוד הברית והיחד" לבין יהודים שבאו לחיות את חייהם בארץ - ישראל ללא חלומות לשנות את פניה של החברה, לא שינוי ערכים ולא שינוי תרבותי, לבד מחלום גאולה. לכאורה, ספר זה הוא סיפורן של עשר משפחות, למעשה הוא סיפורה של החברה היהודית המתהווה בארץ ישראל שנישסעה בין עולי ארצות האיסלאם לבין עולי אירופה, בין "מזרחיים" ל"אשכנזים" ובין דתיים לחילוניים. לפנינו סיפור אהבה שהוחמצה, ערגה למלאות הוויה שלא סופקה, חלום אחדות שנשאר בגדר חלום. מחקר היסטורי מרתק, מתועד ביסודיות ומנומק באופן מעורר אימון, פרי עטו של יהודה ניני, פרופ' להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל - אביב וראש בית הספר למדעי היהדות, הנקרא כקינה אנושית מזעזעת.

שם הספר
יהודי תימן
תימן וציון - הרקע המדיני, החברתי והרוחני לעליות הראשונות מתימן 1800-1914
אלמסוודה : פנקס בית-הדין של קהילת יהודי צנעא במאה הי"ח
ממזרח ומים : יהודי מצרים - חיי יום-יום והשתקפותם בספרות השו"ת, תרמ"ב-תרע"ד