זה עשרים וחמש שנים שיצחק ביילי "מנהל רומן" עם השירה הבדווית של סיני והנגב: מתעד אותה, חוקר את תכניה ובוחן את תפקידה. בספר ראשון מסוגו בשפה העברית עורך ביילי מסע קסום אל נבכי השירה הזאת. השירה הבדווית היא כלי רב תכליתי. באמצעותה מבטא הבדווי את בעיותיו, מביע את שמחותיו, נותן פתחון פה למצוקותיו, ממתיק סוד עם חבריו, מעביר מידע חיוני לנמצאים במרחק, שולח מסרים לבעלי בריתו ומשגר אזהרות ליריביו. כמו התרבות הבדווית בכללותה, השירה "היא פרי מסורת מדברית מזרח תיכונית בת ארבעת אלפים שנה לפחות, מסורת שהשפיעה באופן מעמיק על התרבות היהודית והערבית גם יחד. השירה והתרבות הבדווית אותן הכרנו עד אמצע המאה העשרים, צמחו באופן עצמאי מתוך תנאים שכמעט לא השתנו. לכן שירי מדבר... מסייעים להתחקות אחר מקורותיהם של שירה תנ"כית ושירים ערביים עתיקים". השירה הבדווית היא עולם הולך ונמוג. "הטנדר ירש את מקום הגמל, המבנה הקשיח - את מ קם האוהל ומקורות פרנסה מסורתיים הוחלפו בעבודה שכירה. בעקבותיהם השתנו המושגים ואף החומרים ששימשו מקור השראה לחיבורם של שירים...". עולמם הפואטי הקסום של הבדווים פרוש כאן לפנינו והוא מ תגלה לקורא העברי בשירים, בהסברים ובחוויות האישיות של המחבר.

שם הספר
רשימות בנושא הבדווים (ו)
רשימות בנושא הבדווים (ה)
רשימות בנושא הבדווים (ז)