סופרים רבים הקדישו חלקים מיצירתם הספרותית לדיון במה שאנו מכנים "ארס פואטיקה" - דהיינו, האמנות העוסקת בעצמה, ובאופן ספציפי יותר בספרות המודעת לעצמה, במלאכת היצירה הספרותית, וניחסי היוצר ויצירתו. ראשיתה של כתיבה זו עם הופעתה של סוגת "הרומן". מאוחר יותר, בתקופה אותה אנו מכנים "הריאליזם הספרותי", היא נעלמת, ועם פריצתו של "העידן המודרני" בספרות ובאמנות, היא שבה ומתחדשת, ואף ביתר שאת. בספר שלפנינו עוסקת המחברת ב"ספרות המודעת לעצמה", כפי שהיא באה לידי ביטוי והשתקפות ביצירותיהם של מספר סופרים ישראלים נודעים: י. ח. ברנר, לאה גולדברג, פנחם שדה, אהרן מנד, חנוך ברטוב, יצחק בן נר, רות אלמוג, יורם קניוק ודויד גרוסמן. היא מפרקת ומנתחת יצירות אלה לסוגיהן המגוונים: חלקן בעלות יסודות אוטוביוגרפים מובהקים, יש המתאפיינות בתחבולות - מסווה שונות, ויש החושפות את הבדיה באופן גלוי, תוך תהיה על דרך היצירה בעולם בו אבדו ודאויות המציאות והבדיה כאחת. נעמי חנס היא מורה וחוקרת ספרות באוניברסיטה הפתוחה.

שם הספר
פני סופרים במראה : המספר כסופר - ספרות וסופרים מודעים לעצמם ברומן בסיפורת העברית: מברנר עד גרוסמן