שירתו של עבאדי מבוססת על ההוויה האוטוביוגרפית, המתפקדת, לאחר העיבוד האמנותי, כמטאפורה לאמת, הנוגעת גם במי שלא הווה את חוויותיו של הכותב. עבאדי בודק אפשרות להפעיל תמטיקה ריאליסטית - של העולם בכלל והנוף בפרט - ולחבר אליה חומרים הזיוניים, דימיוניים או חלומיים; הניגוד בין שני העולמות, שמתחברים לשלמות אמנותית אחת, יוצר מציאות הדשה, שמעניקה משמעות נוספת למציאות המתוארת, או המעובדת בשיר.

שם הספר
אחו של כוכבים