שתי יצירות גדולות, קסומות וחידתוות, יצר אלתרמן ופירסם בראשית שנות הארבעים, השנים הקריטיות ביותר בתולדות המאה העשרים ובתולדות העם היהודי, שעה שדומה היה שהציוויליזציה המערבית ההומניסטית כולה מגיעה לקיצה בעקבות האופנסיבה הגואה של הטוטליטריות הנאצית - פשיסטית: 'שמחת עניים' (1941 - 1940) ו'שירי מכות מצרים' (1944 - 1939). ב'שמחת עניים' התמודד אלתרמן עם חולשת הדעת, היהודית והכלל אנושית, לנוכח מתקפה זו, וניסה לחשוף את המקורות הגנוזים של הכוח. ב'שירי מכות מצרים' ביקש אלתרמן להתמודד עם הקסם הנאצי - פשיסטי, שמשך והיפנט רבים וטובים, אינטלקטואלים ופשוטי עם, צעירים ובוגרים. שירה מול טוטליטריות הוא הספר הראשון שיוחד כול, ל'שירי מכות מצרים', מתוך מגמה לפענח את חידתיותה של היצירה: כיצד ניתן להסביר את הצירוף האוקסימורוני המוזר המאפיין את כל שירי המכות, זה המחבר יחד 'יופי וחורבן' ו'מפלצת ומלכה'? ,איך אפשר לנמק את האמפתיה ל'דמעת החפים מחטא', האב והבן המצרים, בעיצומה של מלחמת העולם והשואה? ומה פשר חידת החיוך של האב והעלמה בשיר הסיום 'אילת'? עוזי שביט הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל - אביב, ועמד, במרוצת השנים, בראש מכון כץ לחקר הספרות העברית, בראש החוג לספרות עברית ובראש בית הספר למדעי היהדות. עיקר פועלו המחקרי מתרכז בחקר השירה העברית מאמצע המאה השמונה עשרה עד ימינו. מספריו: המהפכה הריתמית (1983), שירה ואידיאולוגיה (1982), חבלי ניגון (1988), חרוז ומשמעות (1993), בעלות השחר (1996). ערך, בין השאר, את אלבומי השירה של נתן אלתרמן, שיר, אהבה (1998), סרנדה תל - אביבית (1999) והטור השביעי (2000).

שם הספר
המהפכה הריתמית
חבלי ניגון
בעלות השחר - ההשכלה היהודית באימפריה הרוסית במאה התשע עשרה
שירה ואידאולוגיה
ספר שלונסקי ב