יוברט סלבי הבן משמיע את אחד הקולות המובילים במה שמכונה "תרבות הנגד" האמריקאית. שמו נזכר בנשימה אחת עם גדולי סופרי הקאלט האמריקאים דוגמת ויליאם ס' בורוז, צ'רלס בוקובסקי ואחרים. אולם, להבדיל מעמיתיו המכובדים, סלבי הבן אינו רק סופר היודע לתאר בחדות דייקנית ופרטנית את החיים בחצרותיה האחוריות של אמריקה, הוא גם יודע להפיק מכך שירה של ממש. סלבי הבן אינו מסתפק רק בהצבת המראה השבורה של חיי הכרך המודרני אלא הופך אותם, בשפתו היחודית המשלבת סלנג שפת דיבור ושפה "גבוהה", לשירה צרופה. היו מי שהשוו את סלבי הבן לגדולי המשוררים האמריקאים כוויטמן, פאונד וויליאם קרלוס ויליימס, ואף לדנטה. אכן, קשה לחשוב על סופרים, שהם פייטנים של חיי רחוב ששירתם פורטת על הנימים הדקים ביותר של קיום זה. "עץ הערבה" הוא מהרומנים האחרונים של יוברט סלבי הבן. בספר זה מפגיש סלבי הבן את הקורא עם בובי, נער שחור מהברונקס, שחבורה של נערים היספנים תוקפת אותו ואת חברתו ופוגעת בהם קשות. בובי נמלט מזירת ההתרחשות ומוצא עצפו מטופל בידי מוישה, קשיש ניצול שואה, המרפא את פצעיו של בובי ומנסה להניא אותו ממעשה הנקמה. במסווה של סיפור פשוט, מתאר סלבי הבן את החוטים הקושרים את הנדכאים באשר הם ואת יכולתם לגשר על כאביהם השונים ולהגיע, בסופו של דבר, לאמונה כנה ואמיתית ביכולתה ובגדולתה של רוח האדם. יוברס סלבי הבן נולד בשנת 1926, בברוקלין, ניו - יורק. ספריו זכו להצלחה מסחרית וליחס אוהד בעולם הספרות.שניים מהם, "ברוקלין תחנה אחרונה" ו"רקוויאם לחלום" היו לסרטי קולנוע מצליחים. "עץ הערבה" הוא ספרו הראשון של סלבי הבן הרואה אור בעברית.