פרדינאנדו דוס מצהיר שהוא ממוצא קולומביאני (מהג'ונגל של מידיאן), שהוא חבר אישי Gran) amigo בספרדית) של הסופר גבריאל גארסיה מארקס ושל הקולנוען פרנאנדו בירי. בקולומביה קיבל פרדינאנדו דוס את פרס amigo" "Gran היוקרתי, אך הצנוע מבחינה כספית, 150 שקלים בסך - הכל. לתל - אביב התגלגל עם משלחת קטנה של שלושה סופרים. במלון "טרמינאל" שבו התאכסן פגש את דניאל זאקס, גיבור הרומאן שלפניכם. בפגישה ניצת בו הדחף לבקר במספר מכוני בריאות, ובד - בבד לכתוב, או נכון יותר, לשטוח את קורותיהן של ג'ניה, מאשה, סווייטה, וויארה, יוסקה, בנצי ואחרים. פרדינאנדו יודע היטב שלא יקבל פרס נובל על הרומן צר האופקים שכתב. דרך אגב, הנובל הוא פרס פוליטי לחלוטין, והשוודים, לאחרונה, אינם אוהבים את תל - אביב כזירת התרחשות למעלליהן של נערות - עיסוי. לכן מסר פרדינאנדו את זכויות התרגום של ה"מכון לאהבת החן" למספר הוצאות זרות: מאלטקיות, פופורילות, גוארניות ופאפאגאינות, המגלות בו עניין. פרדינאנדו עושה חיל בקולומביה. הוא עובד במחלקת התברואה של עיריית בוגוטה ומוערך על - ידי כל עמיתיו למחלקה, שבהזדמנות זאת מאחלים לו הצלחה עם צאת ספרו הראשון בשפה העברית.