מעטים הם החיבורים הדנים בפרק מיוחד של התיישבות חסידי חב"ד בחברון. מגמת חיבור זה להביא בפני הקוראים תיאור מפורט של התיישבות זו, שראשיתה בשנת תקפ"ג (1823) ועד לשנה תרכ"ו (1866). הספר מפרט את מנת היסורים של עדה חסידית קטנה, שהתיישבה בחברון, בסביבה של אוכלוסייה עוינת, שהשביעה מרורים את המתיישבים החדשים. בין השאר מקיף ספר זה את העזרה הבטחונית שהגישו שתי קונסוליות: הבריטית והאוסטרית, שהודות להן שרדו המתיישבים החב"דיים. הספר כולל התכתבות ענפה בין הקונסוליה הבריטית בירושלים לבין משרד החוץ בלונדון, המתארת את הבטחון הרעוע של המתיישבים היהודים בחברון וההגנה שניתנה להם על ידי הקונסוליה. כל הפרטים מבוססים על מקורות של הארכיון במשרד החוץ בלונדון במאה ה - 19. כך נהגה גם הקונסוליה האוסטרית, שהגישה את עזרתה להגנת היישוב היהודי. בספר מובאים גם הקשרים בין המתיישבים החב"דיים בחברון עם מרכזם ברוסיה והתרומות הכספיות שקיבלו ממנו. תמיכה כספית קיבלו חסידי חב"ד בחברון ממוסד הפקוא"ם באמסטרדם ועל כך מובאת בספר ההתכתבות של המוסד עם המתיישבים הנצרכים.