אומנות סיפור הסיפורים היא חלק בלתי נפרד ממורשתם התרבותית של הבדווים. במשך דורות סופרו באוהלי ערב סיפורים מכל הסוגים, סיפורי גבורה והרפתקאות, אהבה ודמיון. החַכַּוַתִי, מספר הסיפורים הנודד, שוטט בין אוהלי ערב והלהיב את דמיונם של קהל שומעיו. הוא נהג לספר את סיפוריו בלילות הארוכים של חודש רמדאן, בחתונות ובמפגשים חברתיים שונים.
אך סיפורים סופרו גם מפי אמהות לילדיהן, כשכל בני המשפחה מצטופפים סביב לכַּאנוּן, תנור הגחלים ששימש לחימום בלילות החורף. הסיפורים עברו במסורת שבעל פה. הילדים שהאזינו להם בפיות פעורים ובאוזניים קשובות, ספגו מהם את הערכים והאמונות שלימים עיצבו את עולמם כבוגרים.
ד"ר יואל שלום פרץ, לימד פולקלור באוניברסיטת בן-גוריון, סופר, מתרגם, ומספר סיפורים, חקר במשך שנים רבות את המורשת הנרטיבית של שבטי הבדווים בגליל.
הכל התחיל בשנות השמונים של המאה הקודמת, בעת שעבד בשדות הפרחים של מושב יודפת. עבדו איתו פועלים ופועלות בדווים משבט אל חג'יראת, אחד מהגדולים בשבטי הגליל. באחד הימים שאל את אחת הפועלות אם היא מכירה סיפורי עם. להפתעתו סיפרה לו סיפור בשם "פריט רומאן" (גרגר-רימון), שהיה גירסה מופלאה ושונה מאד של סיפור שלגייה, כפי שמופיע במעשיות שאספו האחים גרים באירופה.
מאז, ניצל יואל את הפסקות האוכל כדי להקליט סיפורים מפיהן של שתיים מן הפועלות הבדוויות שעבדו איתו, תלג'ה מוסא וסבחה עבוד. (רבים מן הסיפורים המופיעים בספר שמע מפיהן). בהמשך עבר משבט לשבט בין שבטי הגליל, והקליט סיפורי מעשיות, בעיקר מפי נשים, דבר שאיש לא עשה לפניו במיגזר זה.
קובץ זה מכיל סיפורי מעשיות של שבטי הבדווים בצפון הארץ שכמעט ולא נחקרו ורק מעטים מהם הועלו על הכתב.
הסיפורים משקפים אמונות, מנהגים ואורחות חיים ששררו בחברה הבדווית עד לפני זמן לא רב. הקורא הישראלי הצעיר ילמד מהם על מנהגי הכנסת האורחים, הנדודים, העלייה לרגל למכה, כבוד המשפחה והיחס ליתומים, ועל מזונות ומאכלים שהיו ועודם בשימוש בחברה הבדווית.
סיפורי הקובץ, אף על פי שהם טבועים בחותמו המיוחד של העולם הבדווי, משקפים קרבה גנטית למעשיות שפרסמו האחים גרים בגרמניה לפני כמאתיים שנה. רבים עשויים לזהות בהם מעשיות מוכרות כמו "שלגייה", "עמי ותמי" ו"העז ושבעת הגדיים". זו תופעה מוכרת וידועה במחקר הפולקלור. סיפורים עוברים ממרחב תרבות אחד למשנהו, ותוך כדי כך הם מקבלים צביון וסממנים מקומיים.
כל הסיפורים הכלולים בקובץ הוקלטו ע"י ד"ר יואל שלום פרץ מפי מספרות ומספרים בדווים ברחבי הגליל בשפת המקור, ונוסחו מחדש בלשון העברית, תוך נסיון לשמר ככל האפשר את צורת ההיגוד העממית הבדווית, ולהעביר את הניחוחות והטעמים של עולם הולך ונעלם של תרבות שכנינו.
הסיפורים המקוריים שעליהם מתבסס הקובץ, עתידים להתפרסם בקרוב בספר מדעי בהוצאת "מינרוה", שבו יובאו הסיפורים הן בערבית והן בתרגומם העברי המילולי, עם פרשנות פולקלוריסטית וספרותית רחבה ועם מבואות נרחבים על שבטי הבדווים בצפון.