תולדות תנועת ההתייהדות בטראנסילבניה - למן המאה השש-עשרה עד למאה העשרים וצמיחת ספרות מחשבתה / יצחק פרידמן

תולדות תנועת ההתייהדות בטראנסילבניה

למן המאה השש-עשרה עד למאה העשרים וצמיחת ספרות מחשבתה

יצחק פרידמן

בשנת 2001, מכיל 373 עמודים,







ללא דירוג ללא דירוג
0 בנים   0 בנות
280 התעניינו בספר

תקציר הספר
הספר "תולדות תנועת ההתייהדות בטראנסילבניה וצמיחת ספרות מחשבתה למן המאה השש עשרה ועד למאה העשרים" מקפל בתוכו את אחד הסיפורים המרתקים בקורות התנועות הדתיות - החברתיות בעולם הנוצרי והימשכותן בכוח מגנטי ליהדות ולעולם היהודי. סיפור היסטורי זה, מתאר את ההתרחשויות החברתיות, בעיקרן בטראנסילבניה, משלהי המאה השש - עשרה, עקב תבוסתה של הונגריה בידי העות'מנים לאחר 1526, וחיפושי הדרך של שכבות נכרות באיזורים אלה אחר מזור נפשי - אישי, דתי, חברתי ולאומי כללי וצמיחת התנועה המתייהדת משלהי המאה ה - 16 ועד לאחר השואה. זירת ההתרחשות של התנועה המתייהדת היתה בנסיכות טראנסילבניה באיזור ה"סאקאיי", כשרוב פעילי תנועת ההתייהדות הזו היו בני שבט ה"סאקאיים", שנחשבו לדעת היסטוריונים רבים לצאצאי הכוזרים, שגם הם נימנו עם כובשי הונגריה הקדומה. אלה הגיעו ממעבי יערות אסיה לאיזור הקרוי טראנסילבניה. לימים, ורק לאחר מאות שנים מעת הביבוש הזה, התרחש המיפגש המופלא בין אישי שבט "הסאקאיים" לבין העולם היהודי, היהדות וספרות מחשבתה שחדרה להונגריה ולטראנסילבניה ועם כוחה המגנטי של היהדות. מאמינים תמימים שנחשבו - על ידי בני דורם הנוצריים - ל:"מתחזים ליהודים" zsidbzok ל"מעריצים ודבקים" rajongok ל"אברהמיסטים" Arahamistak ל"רביניסטים" rabinistak וע"י fינויים נוספים נאחזו בעולמה של היהדות, תחילה כ"מעריצים", בהמשך "כמתייהדים" שקיימו בהחבא את רוב מצוות התורה ולימים גם את משנתה של "הרבנות הספרדית וספרות מחשבתה" ולבסוף כגרי - צדק. חייהם בחשאי "ובמחתרת" של כחמישים אלף מתייהדים נמשכו מעל לשלוש מאות שנה, כאמור משלהי המאה ה16 - , ועד להתגיירות חלק מהם בשלהי המאה ה19 - , ועד לימי השואה. אלה שלא הספיקו להתגייר עקב הרדיפות של הכנסיה הקאתולית המשיכו בחייהם עד לימי השואה, כשבחלקם נעצרו ע"י ההונגרים, עושי דברם של הגרמנים הנאצים, הובאו לגיטאות, שולחו לאושוויץ ושם הומתו רובם. ברם אלה מביניהם, והמה מעטים שבמעטים - ששוחררו - עלו למדינת ישראל, הם וצאצאיהם חיים בה כיהודים נאמנים ושומרי מסורת. פרופ' יצחק פרי (פרידמן) נולד בטראנסילבניה בעיר מארוש - ואשארהאי ,Marosvasarhely בגרמנית נוימארק ליד נהר המוראש, (וברומנית טרגו - מוראש), כבן משפחה אורתודוכסית למד בילדותו ב"חדר" וב"ישיבה" ובמקביל, כמינהג הימים ההם בבתי ספר ממשלתיים ובגימנסיה יהודית כאקסטרניסט. בילדותו הכיר חלק מהמאמינים "התמימים" האלה בשל קירבת ביתו למרכזם הרוחני והתפאל מיחס הכבוד שנהגו ביהדותו. בימי השואה ראה את "המאמינים התמימים" האלה בגיטו המקומי בו נכלא המחבר והובל יחד עם כ17,500 - יהודים ביניהם, "המאמינים" האמורים, לאושוויץ שם נשלח למחנה הריכוז בבונא - מונוביץ ומשם הוצעד בצעדת המוות החל בינואר 1945 דרך פולין וגרמניה עד לשלזיה התחתית. לאחר לימודיו באיטליה, בסמינר למורים ורבנים (היחיד שנפתח בה לאחר השואה), עלה לארץ ב1946 - , נטל חלק במערכות ישראל כלוחם וסיים לימודים אקדמיים (תואר ראשון שני ושלישי) במדינת ישראל, עסק בעשייה חינוכית לרמותיה ולשלביה (הוראה, ניהול, פיקוח, הכשרת מורים, קצין חינוך בצה"ל, חינוך מבוגרים וכו' מרצה באוניברסיטאות) ובמחקר על תולדות היהדות באיזורים ההונגריים ובטראנסילבניה. פרסם מעל ל14 - ספרים על קורות היהדות באיזורים אלה ושורת מאמרי מחקר. כן פירסם מעל ל23 - מחקרי זוטא בחינוך וסיים דוקטורט שני באונ' בארה"ב. נשוי, אשתו מורה לאמנות בתו מורה לאנגלית בבית ספר תיכון ובנו פסיכולוג - גרפולוג.







©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ