ארנבוני אהב את אמא שלו. היא קראה לו "ארנבוני, דיבשוני." חבריו, ברוזוני קטנטוני וגברת עכברונת, היו חמודים ומתוקים גם הם. הכל היה כל כך נפלא ונהדר... עד שיום אחד ארנבוני הלך לאיבוד!