בספר "בצל המוות" מתפרסם לראשונה יומנו של אורי אלוני (1953-1992). אורי אלוני, שתיעד בזמן אמיתי את מאבקו במחלת הלוקמיה, קיווה להוציא ספר זה בחייו. ואולם, בעקבות סיבוכים שונים נפטר וספרו רואה אור כשנה אחרי מותו. הספר משחזר באמינות וברגישות טפח מקורותיו
וקורות סובביו של צעיר הנלחם במחלה קשה ועובר יסורים רבים. למראית-עין מדובר בוידוי אישי פרטי של אלמוני, אך הוידוי חורג מסגירת חשבונות ברשות היחיד. ענוונותו המופלאה של מחברו, יכולת התמודדותו וכשרונו לשחזר ברגישות ובאמינות רבים מעימותיו וסיוטיו, הופכים את ספרו מדין וחשבון סתמי למסמך מזעזע מרתק ומרגש. מסמך המנציח את דמותו
הייחודית של ישראלי שורשי ומעניק תעצומות נפש לקוראיו.

מעבר לנגיעות קלות בכתב-היד השארנו את הדברים כפי שכתב אותם המחבר. מצאנו לנכון לשמור על השם שבו קרא אורי אלוני ליומנו ספרו בצל המוות', ועם זאת הוספנו כותרת משנה, שנלקחה אף היא מיומנו ומרמזת על מהותו: כל יום והכאב שלו'. יהי ספרו נר לעילוי נשמתו.