אחרי שנים ארוכות של קור ובדידות אני אישה זקנה אומרת לך שחיכיתי בסבלנות של חוט שנארג, בעצם רב, שתבוא ותיקח, לא שהייתי באה, רחוק מזה, לא שהיו נאמרים דברים אחרים ממה שאמרנו אחד לשני, תמיד רגעים קשים בהם אבדנו זה את זה לרב, אבל שתבוא ותיקח את מה שהיה שלך, ותמיד ידעת שהוא שלך, וכילית את ימי וימיך בציפייה. שיריה של ויקי שירן מופיעים לראשונה בספר זה. לצד השירים מוצגות עבודותיהן של אמניות מזרחיות.