אנייזה הולכת למות  - בתרגום לאה גולדברג / רנאטה ויגאנו

אנייזה הולכת למות

בתרגום לאה גולדברג

רנאטה ויגאנו

יצא לאור ע"י הוצאת ספרית פועלים, בשנת 1951, מכיל 274 עמודים, תירגום: מאיטלקית:לאה גולדברג. ספרות » ספרות מתורגמת


קנה משומש: ₪35.00
הוסף לסל





ללא דירוג ללא דירוג
0 בנים   0 בנות
394 התעניינו בספר


תקציר הספר
רומן על רקע מלחמת העולם השניה.
הגרמנים באיטליה,לאחר נפילת מוסוליני, וכיבוש בנות הברית את סאלרנו, משתלטים הגרמנים על כל איטליה ומתייחסים אליה כמדינת אויב, מחפשים עריקים ומגייסים בכוח כל צעיר איטלקי.

אנייזה הכפרית הפשוטה, מבוגרת, כבת חמישים, שמנה ומסורבלת.
אם לשתי בנות, מחפה על עריק, חייל איטלקי שסבור שהמלחמה נסתיימה ובכלל, נמאס לו מהקרבות.

השמועה על אנייזה מתפשטת ומגיעה לחבורת פרטיזנים הפועלת באיזור.
גם הם משתמשים בשירותיה הטובים של אנייזה.
ואז, מגיעים הגרמנים לכפר.
זהו אחד הרומנים האנטי מלחמתיים ואנטי פשיסטיים הידועים ביותר באיטליה וזכה בפרס ויארגו 1976 והוסרט.
הוא נחשב כספר חובה בבתי הספר.
"ערב אחד של ספטמבר ואנייזה בשובה הביתה מן הכביסה, ערימה של לבנים רטובים במריצתה, פגשה בחייל בתוך תעלת השקייה.
החייל הצעיר, היה גוץ, ומרופט.
בעד מנעליו הקרועות בצבצו אצבעות הרגליים, מזוהמות וצבען כעין הרפש.
בראותה אותו חשה אנייזה את עייפותה.
עמדה מלכת והניחה למריצה הכבדה.
אך עיני החייל צלולות היו אף עליזות והוא בירכה לשלום בהצדעה:
”המלחמה נגמרה. אני הולך הביתה.
זה ימים רבים שאני בדרך.”
אנייזה התירה את קשר מטפחתה מתחת לסנטר, הפכה וקשרה קצותיה על ראשה והניפה בידה על פניה.
“חם עדיין מאוד,” אמרה,”המלחמה נגמרה, יודעת אני.“
התבוננה בפניו של החייל ונתחייכה חיוך נוקשה ומפתיע על פניה מוכי הרוח:
"סבורה אני שצרות גדולות מאלו עוד צפויות לנו.“ אמרה פתאום תוך כדי חוסר אמונה של עניים אשר ויתרו על הכל מראש.









©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ