'פילון היהודי' או 'ידידיה האלכסנדרוני', פילוסוף יהודי הלניסטי ופרשן של כתבי הקודש, שחי באלכסנדריה (20 לפנה"ס - 45 לספירה), היה בן למשפחה אמידה שהיתה מקורבת הן לחוגי השלטון הקיסרי ברומי והן למלכי יהודה. הוא שירת במסירות-נפש את הקהילה היהודית במצרים ולחם למענה בעתות מצוקה. פילון היה מעורה בחיי החברה ההלינסטית, בעל תרבות כללית רחבה ובקיא בחוכמת יוון.

יצירתו הספרותית העצומה עוסקת בסנגוריה על היהודים ועל אמונותיהם, ובפרשנות התורה. יצירתו נשמרה בחלקה בזכות הנוצרים, שבמאות הראשונות לספירה מצאו עניין רב במשנתו. מישראל נשכח פילון, ורק לפני כמאה שנה החלו מלומדים יהודיים לעיין בכתביו. כרך ב': ספר המצוות, חלק ראשון: תרגמו והוסיפו מבואות והערות סוזן דניאל-נטף וחווה שור.

שם הספר
כתבים
פרקי פילון : על ההשגחה, על עשרת הדיברות, היפותטיקה
כתבי פילון האלכסנדרוני - סט מלא בארבעה כרכים
חיי איש המדינה הוא על יוסף - מועתק מן המקור היווני בתוספת מבוא והערות על ידי נעמי כהן