שירי הספר אי-אהבה, קובץ ראשון למשוררת קרן רחל קוך, עוסקים במרחק ובגבולות המטשטשים שבין אהבה לאי-אהבה, ובכמיהה התמידית לאי של אהבה - חלום או געגוע, מהות שאולי היתה קיימת פעם ואולי מעולם לא. דרך השירים המפתיעים בבשלותם, במקוריותם, בדיוקם ובנקיונם הפואטי, מנסה המשוררת לפענח את עצמה. כמו בכל מלאכת פיענוח, כל גילוי מוליד שאלות נוספות, והדיוקן העצמי ההולך ונוצר לאורך הספר, הופך את הדפים הכתובים לאסופת השתקפויות. ה'אני' שבא בהן לידי ביטוי מכיל בתוכו את זכרון העבר, שלוב בחוויית ההווה ולעולם אינו זהה לעצמו. מה שמחבר בין הדמויות המגלמות את חלקיו השונים הוא המסע אל עבר ההכרה העצמית, שלעולם יהיה חלקי ומתעתע.