"עזבנו את הבית, הבגדים, הרהיטים, הספרייה, המזון והפסנתר הענק... היה שלום ביתנו! היי שלום, ספרייתי! על ייסורי אהבתי מקלה רק העובדה כי את יומני... העברתי את אל מקום מבטחים... היו שלום, ספריי הנבחרים, היקרים לאין ערוך... היו שלום, ספריי! אינני יודע מה עלה בגורלכם לאחר שעזבנו:
הנבזזתם? הנשרפתם? האם הועברתם, אחר כבוד ויקר, לספרייה ציבורית או פרטי? האם הגעתם אל דוכני המכולות ובדפיכם עוטפים בצל? ... קשה עליי שנאסרתם לי: הרי אתם הייתם מזוני הרוחני".