פעמים מספר הזהירה התורה את בני ישראל שיצאו ממצרים, שעם בואם ארצה לא יכרתו ברית עם יושבי הארץ, שכן התקרבות אליהם תביא בסופו של דבר לידי נישואי תערובת ולאימוץ פולחנים של עבודה זרה. להוראה עקרונית כללית זו נתנו חז"ל ביטוי מעשי באמצעות גזרות - איסורים שונים.

הספר דן באיסורים אלו, כגון האיסור על האכילה עם הגוי, האיסור על פתם, על שמנם, והאיסור על בישוליהם. הסוגיות התלמודיות העוסקות באיסורים אלו נדונות בספר מתוך גישה מחקרית-ביקורתית, כדי לעמוד על המשמעות הראשונית של המקורות ומתוך כך להכיר את האיסורים המקוריים, את השינויים שחלו בהם, ואת הגורמים שהביאו לשינויים.

צבי אריה שטיינפלד פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, עמד שנים רבות בראש המחלקה לתלמוד ושימש כדיקאן הפקולטה למדעי היהדות. יסד וערך את 'סידרא', כתב עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה, והקים את המרכז לחקר התורה שבעל פה ולהפצתה ע"ש נפתל-יפה. פרופ' שטיינפלד למד בישיבות פוניבז' וחברון. הוא בוגר ומוסמך של האוניברסיטה העברית במשפטים ובעל תואר ד"ר לפילוסופיה מישיבה יוניברסיטי בניו יורק. פרסם מאמרים רבים בחקר הספרות התלמודית. ספרו 'מודה במקצת - מחקרים בסוגיות המשפט התלמודי' ראה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן בשנת תשל"ט.

שם הספר
רש"י : עיונים ביצירתו
מן המקורות: על גרות וגיור