ספר זה הוא נסיון לקבוע מה מקומו המרכזי של החינוך בהתפתחותו של הילד. המחבר מדגיש כי אף שהילד נולד בדרך הביולוגית ביותר, הוא ``מתפתח`` לילד אנושי רק הודות לחינוך. ``חינוך`` נתפס על ידו כגורם המקיף את גידולו, עיצוב מהותו של הילד והתהוותו כפרט אנושי, כאדם במערכת של יחסי גומלין עם אנשים אחרים וכשותף לתרבות מסוימת. המחבר, שחי ועבד במשך שנים רבות בשלוש יבשות (אירופה, אמריקה ואפריקה) בתחום הפסיכולוגיה החינוכית, צבר נסיון חיים רב שסייע לו בגישתו המדעית היסודית לנושא של ספר זה. בדרך זו הוא מגולל בפני הקורא את יסודות עולמה של הפסיכולוגיה החינוכית של היום.