שירתה של מאיה זיידל היא דוגמה מופלאה של שירה רליגיוזית בכל יפעתה וטהרתה. נפש העולם כמו משתקפת בנפשה ומשוררת מתוכה: צפור מרעבת על חלוני מטיחה בי באחת יפי העולם הזה, צערו. הו שמים התנמכו למעני, שחוחה וכרו לי אזן, כוכבים: ללחישה אחת ממסת הרי צוחה, לצפור אחת מרעבת- נשמתי בוכה

שם הספר
שיריים