הספר מביא את רצף הביוגרפיות של הקיסרים האנטונינים מתוך הקובץ הנודע בשם Scriptores Histoeiae Augustae. (המחברים של תולדות האוגוסטים).
כתב-יד זה מקוטלג בספריית הווטיקן בסימן 899p (פלַטינוס).
מגילת הקובץ הייתה מוכרת למשכילי הרנסנס ועל שום החשיבות שייחסו לתוכנה להכרת תולדות רומא של ימות האימפריה היא הייתה מן החיבורים הראשונים שזכו לראות אור כבר בדור הראשון של הדפוס (מילנו 1475).
הביוגרפיות של הקיסרים האנטונינים מקובץ זה מתאפיינות בפריסת יריעה רחבה של קורות האימפריה הרומית ואישיה המנהיגים במאה השנייה למניין הכללי. אלה היו להלכה עדיין ימי השלום הרומאי (pax Romana), אשר הלכו והגיעו אז אל קצם. הביוגרפיות האלה מעלות, מעבר לדיוקניהם של הקיסרים הללו, גם צדדים שונים ממידת הנאורות של זמנם ורוחה.
נכרת המגמה שהובלטה אז להשתית את חיי האזרח והתושב של האימפריה על חוק פחות שרירותי ויותר מעוגן בחשיבה פילוסופית כללית, מבית מדרשם של היוונים, אודות אדם ועולם.
מעמד האשה זכה בימי שלטונם ליתר פתיחות משבעבר.
אמנם קיסרים אלה לא ביטלו את מוסד העבדות, אך היחס לעבד נהיה עתה יותר אנושי.
הסובלנות העקרונית של קיסרים אלה גם כלפי המתנצרים והנוצרים עשו את אותם ימים כר נוח להטפות של הללו ולהצלחותיהם בכל ברחבי האימפריה.
עם ישראל זכה מידי קיסרים אלה לביטול הגזרות שמימי הדריאנוס קיסר, ואיפשרו למעשה, אחר מרד בר כוכבא , את התאוששותו בארץ עד לכדי רנסנס תרבותי, חברתי אף כלכלי.