שיר הרבטיקו נולד במרכזים העירוניים של יוון, ובמיוחד בערי הנמל, ומהווה את צורתו האחרונה של השיר העממי העירוני. בתחילתו פנה לחוג אנשים מצומצם: לאסירים, לאנשי הנמלים, לאלה שחיפשו את הגאולה בחשיש ובסמים אחרים ולנרדפי החברה. זהו שיר פסימי ופטליסטי בתוכנו ובלחניו, ושרים אותו בקול אחד. עם הזמן הוא נפוץ בשכבות הרחבות של האוכלוסיה והגיע לתקופתו הקלאסית בעשור 1950-1940 בערך. כלי הנגינה העיקריים שלו הם הבוזוקי, הבאגלאמאס והגיטרה.
ברומן הזה קוסטאס פריס מפגיש אותנו, בצורה פלאסטית ומרגשת עם אותם אנשי שוליים שיצרו את המוזיקה הפופלרית הזו. בדרך האמיתית ביורת הוא מכניס אותנו לנבכי חייהם המחניקים, הנואשים והעצובים של אותם אנשים שנאלצו, בגלל גורלו של האדם, לעמוד מולנו מדי לילה, לבדר אותנו ולשחרר אותנו ממועקותינו. תהליך זה הביא לעולם יצירה תרבותית שרק אחרי שקיעתה הוערכה כראוי תרומתה, והתחילו לשמוע אותה כל שכבות החברה. הדמויות בעלילה- חלקם אמיתיות, חלקם ספק אמיתיות, חלקם בדויות. אך אין זה משנה. בסיכומו של דבר לפנינו מתרקמת עלילה שהיא מנת חלקם של כל אותם אנשים שההיסטוריה התנכלה להם ואילצה אותם להיכנס שוב בלאותה מלחמת קיום ומאמץ, ולהשתלב בשכבות חברתיות חדשות, לא ברורות, לא מוכרות, תוך דאגה לשמר ולו שמץ מתרבותם הישנה.
קוסטאס פריס נולד בקהיר (1935). במאי קולנוע ותיאטרון במקצועו. ספרו זה מתבסס על תסריט הסרט "רבטיקו" שזכה להצלחה גדולה ולפרסים רבים בכל העולם. עובד ויוצר ביוון.

שם הספר
רבטיקו + c.d
רבטיקוCd+