גוטפריד וילהלם לייבניץ (1716-1646) הוא מן היוצרים החשובים של ראשית העת החדשה. בהספד שנשא לאחר מותו, המשיל אותו פונטנל, מזכיר האקדמיה הצרפתית למדעים, לאותם גיבורים קדמונים, שידם רב להם לנהוג במרכבה הרתומה לשמונה סוסים. הייתה לו תרומה מקורית, ולעיתים מכרעת, להתפתחותם של מדעים שונים, ביניהם המתמטיקה והפיזיקה, אך הוא עסק גם בהיסטוריוגרפיה, בתאוריה של המשפט, בגאולוגיה, בתאולוגיה, ועוד. לייבניץ נמנה גם עם חשובי הפילוסופים במסורת הפילוסופית האירופית. בשנת 1686 כתב חיבור קצר הידוע כ"מאמר המטפיזי". חיבור זה הביא להתכתבות ארוכה ומסועפת בינו לבין התאולוג והפילוסוף הצרפתי החשוב אנטואן אַרנו (1694-1612). ה"מאמר" וההתכתבות נחשבים לניסוח הבשל הראשון של תפיסותיו הפילוסופיות היסודיות של לייבניץ. הם גם מסמך מעניין מאוד מבחינה פילוסופית, ונדונות בו שאלות יסוד פילוסופיות, כמו שאלת החופש וההכרח, שאלת הזהות האישית ועוד

שם הספר
מסות חדשות על שכל האדם
השיטה החדשה וכתבים אחרים על תורת המונדות - מהדורה ג מתוקנת ומעובדת - ספרי מופת פילוסופיים #
מאמר מטאפיסי: ההתכתבות עם ארנו
תאודיציאה - מסות על טובו של האל, על חירות האדם ועל מקור הרע - ספרי מופת פילוסופיים #73