הספר יריה אחת חושף בפנינו, במסע פואטי-אוטוביוגרפי מטלטל ומכמיר לב, מקרה אחד של רצח בתוך המשפחה, מזווית שלא נראתה עד כה בשירה העברית, מפי הבת. אודליה מאיר היתה ילדה קטנה, בת שש בלבד, כשחזרה מבית הספר בשביל הסביונים ומצאה את אימה ירויה בידי אביה החורג. 
מתוך סיפור אישי בוקעת אמת אוניברסלית ומאפשרת לקורא התבוננות אמפטית ומאלפת ברכיבי טראומה וזיכרון, אובדן ותהליכי אבל, יחסי אם-ילד, מטפל-מטופל, העברות בין-דוריות ועוד, בהקשר של רצח בתוך המשפחה.
הספר יריה אחת הוא עדות מצמררת ורבת מבטים של ילדה-אישה, עדות אמיצה למהלך התמודדות רב שנים עם משא כבד, מהלך שרק השירה יכולה לו.
שירתה של מאיר מצליחה ביד רכה ועדינה לשרטט זירת רצח, יתמות, ילדות מוכה וננטשת.  שירתה משרטטת את הדרך, משביל הסביונים, בו פסעה אל מיטת אימה המדממת, ועד לצמיחה פוסט טראומתית, לצמיחה מעוררת השתאות והשראה. 
בישראל נרצחות מדי שנה כעשרים נשים ויותר. רובן המוחלט בתוך המשפחה על ידי בני זוגן. רבבות בני משפחה, אנשי מקצוע, חינוך-בריאות ורווחה, נמצאים במעגל קרוב למקרים אלה, וחווים זעזוע משני. 
יש חשיבות בספר פורץ דרך בשירה זה, אשר מאפשר לקוראיו להישיר מבט אל הפצע המדמם בקרבנו, אל פגיעתו המתמשכת של הדף הירייה.  אורית קלופשטוק