השירים שבקובץ זה של המשוררת מימוזה ארברה מתנגנים בהוד וביופיים הם כעין אודה להיסטוריה ולעבר ולדמויות מההיסטוריה היהודית. ההמחשה בשיריה באה לידי ביטוי יפהפה בסיור שעושה המשוררת לקורא במקומות שונים בארץ ישראל.
מירושלים, ים המלח עבור ב"תל אביב הכחולה" עד עיר חוף נוספת ויפה אשדוד ומשם בדילוג לגליל. נראה לי שהטקסטים ידברו ללב הקורא הישראלי היהודי ונראה גם שהקוראים ישתאו לנוכח האותנטיות שמביעה דוברת באהבתה לארץ ישראל, לעברה, במילותיה של המשוררת בתרגומה היפה של שושנה ויג
"בִּקַּרְתִּי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת
וְהַמֵּתִים דִּבְּרוּ אֱלֵי.
הֵם זִהוּ אוֹתִי,כֻּלָּם הָיוּ אוֹתוֹ דָּבָר, ...בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת שָׁנִים, הֵם נִשְׂרְפוּ בְּמִדְבָּרִיּוֹתוְהִשְׁאִירוּ מֵאָחוֹר צַפְּחוֹת אֶבֶן פְּשׁוּטוֹתבִּשְׁבִילִי שֶׁאֶגַּע בָּהֶן וַאֲפַעְנֵחַ."
ד"ר עופרה מצוב כהן, חוקרת ספרות עברית