שער ראשון:
עכשיו אני יודעת איך הולכות נשמות


חוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים בְּתוֹרָן


סִיבֵי הַנֶּפֶשׁ זָעִים


וּמְהַבְהֵב הַמָּקוֹם שֶׁאוֹתוֹ


עֲדַיִן לֹא מַשִּׂיגִים


שָׁם כְּמוּסוֹת כַּמָּה מִלִּים


כְּנִיצוֹץ שֶׁל קֶשֶׁת נִגְלוֹת


פּוֹתְחוֹת שַׁעַר עַתִּיק מֵעַתִּיק


מוֹשְׁכוֹת עֲלִילוֹת לֹא נוֹדָעוֹת


וְעוֹלָם קָדוּם מִתְגַּלְגֵּל


כַּאֲבַק כּוֹכָבִים מִתְגַּלֶּה


סוֹף סוֹף חָפְשִׁית מִלַּחְלֹם


שָׁם


בַּמָּקוֹם בּוֹ מוֹתִי מִתְגַּלֵּם


כַּנִּרְאֶה נוֹלַדְתִּי מְשׁוֹרֶרֶת יוֹדַעַת סוֹנֶטוֹת.


אֶפְתַּח לִי חָרִיץ בְּמָסַךְ־הַגּוֹרָל וְאָצִיץ


מִשְׁתָּאָה, מִתְמַסֶּרֶת.


שלגיה1


עֲרָבִים הֵבִיאוּ סְתָו


אֵיךְ לֹא שַׂמְתְּ לֵב?


בַּשֵּׂעָר זָרְקָה שֵׂיבָה


בַּחַלּוֹן כְּבָר רוּחַ נוֹשֵׁב.


בַּחוֹף 'שִׁלְגִּיָּה' הֵנֵצָה


שֶׁשֶּׁלֶג לֹא יָדְעָה


כְּשֶׁשֶׁמֶשׁ עִדֵּן אֶת קַרְנָיו


הִיא קָרְנָה בְּעֹנֶג שֶׁל סְתָו.