שִׁעוּר הָאַנְגְלִית מַתְחִיל וְהַמּוֹרָה מְבַקֶּשֶׁת מֵהַתַּלְמִידִים לְסַפֵּר בִּקְצָרָה סִפּוּר אִישִׁי שֶׁהִתְרַחֵשׁ לָאַחֲרוֹנָה. כַּאֲשֶׁר אֲבִיבִית מְקַבֶּלֶת אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר הִיא מַחְלִיטָה לְסַפֵּר לַכִּתָּה סִפּוּר אוֹדוֹת הֲלִיכָה בַּפַּארְק עִם אִמָּהּ, כּוֹכָב נוֹפֵל וְהַבָּעַת מִשְׁאָלָה. לְאַחַר שֶׁהִיא מְסַיֶּמֶת, אַחַד הַתַּלְמִידִים מְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְשַׁתֵּף אֶת הַכִּתָּה בְּמִשְׁאַלְתָּהּ. הִיא מְסַפֶּרֶת וְזוֹכָה לְעִדּוּד וְלִתְמִיכָה.
הַסִּפּוּר מְסֻפָּר חֶלְקוֹ בְּעִבְרִית וְחֶלְקוֹ בְּאַנְגְלִית וּמְעוֹדֵד אֶת הַקּוֹרֵא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁתֵּיהֶן יַחְדָּו כְּדֵי לְהָבִין אֶת הָעֲלִילָה וּלְהִתְחַבֵּר לַדְּמוּיוֹת. שְׁתֵּי הַשָּׂפוֹת מְשֻׁלָּבוֹת לְאֹרֶךְ הַסִּפּוּר בְּדֶרֶךְ מְהַנָּה וַחֲוָיָתִית, תּוֹךְ כְּדֵי הַדְגָּשַׁת חֲשִׁיבוּתָהּ וּמַעֲמָדָהּ הַמְּיֻחָד שֶׁל הָאַנְגְלִית כְּשָׂפָה בֵּינְלְאֻמִּית אֲשֶׁר מַעֲנִיקָה הִזְדַּמְּנוּיוֹת בִּתְחוּמִים רַבִּים.

שם הספר
אביטל מטיילת בחלל
עמיקם צולל בים
שרון והפרצופונים שבטלפון
איש הדיבורים רק בחרוזים