אין מילים.
זוהי המחשבה-התחושה שעלתה בי - כה מצמררת, כה "שחורה", כה מדכדכת - בעת שצעדתי בשביליו המדכאים להחריד של מחנה הריכוז מאוטהאוזן שבאוסטריה בחודש מאי לשנת 2023.
פשוט - אין מילים.
המצלמה שלי בידי ואני מצלם את המקום הנוראי הזה, הבלתי-נתפש מעצם קיומו, מעצם הווייתו, בו נעשו פשעים מזוויעים כנגד האנושות, כנגד בני אדם בשר ודם, חפים מפשע.
וכן. אני רואה הכל. אני מצלם הכל. אני מתעד הכל. אני יודע שאני שם. במקום עצמו. ברגע ההוא בזמן. ועדיין, גופי כמו מסרב להכיר בעובדה הזו: הוא מצטמרר, ונפשי מתקדרת, ואני, אינני מאמין.
בתיעוד זה אני מביא את הדרך האישית שלי שבה אני רואה את מחנה הריכוז מאוטהאוזן - יש שיאמרו, בדרכי הייחודית: האמנותית מאוד, ה"אחרת".
כולי תקווה שבדרכי הצנועה בניתי-יצרתי עוד נדבך של הנצחה, הנכחה ותיעוד לזוועות השואה ככלל, ובפרט לתיעודו של מחנה הריכוז הזה, וזאת למען הדורות הבאים, וכדי שאיש - לעולם - לא ישכח.

דורון בראונשטיין

דורון בראונשטיין (באנגלית: Doron Braunshtein ; נולד ב-2 במאי, 1976) הוא אמן ישראלי-אמריקאי רב-תחומי. עוסק בכתיבה (שירה, פרוזה, פילוסופיה ומחזות), יצירת מוסיקה, פרפורמנס ארט, ציור ועיצוב אופנה. נולד בישראל וגדל בפתח תקווה ומשנת 2009 הוא בעל אזרחות כפולה: ישראלית ואמריקאית. בגיל 17 התחיל לעבוד כ... המשך לקרוא

שם הספר
America, my whore
לזיין ולהרוג: סיפורי אהבה
bread vs. water: a collection of plays by doron braunshtein a.k.a apollo braun
Ego and Homosexuality
הזונות של פתח תקווה