רחביה – אם אפשר לאמר, היא 'הרייך הרביעי' שבו המהגרים מגרמניה היו לישראלים, כמעט דאהלם, כותבת מאשה קאלקו מירושלים. מ־1933 ואילך היה הפרוור שתוכנן בתחילת שנות ה־20 כ'עיר גנים' למרכז של העולים מגרמניה. כאן גרו אלזה לסקר־שילר, גרשם שלום, מרטין בובר וכאן נולד מיקרוקוסמוס גרמני יהודי ער ותוסס. במיקום אידילי, בלב לבה של העיר נבנתה רחביה, שתושביה נאלצו להתמודד עם חיי יומיום קשים, עם זכרונות העבר ומוראות השואה. ובו זמנית כאן התרחשו ניסיונות ההתקרבות הראשונים בין גרמניה ובין ישראל. בספרו מצייר תומאס שפאר את התמונה המרגשת של השכונה ויושביה.