מחקר חדשני זה מפריך את הדעה הרווחת שעל פיה הרמן כהן (1918-1842) הוא המבשר את תחילתה של תורת המשיח היהודית המודרנית. ברם, כל הרעיונות המרכזיים של כהן בנוגע לתורת המשיח — הדה־פרסוניפיקציה של המשיח, האוניברסליזם האתי של התורה הזו, הקשר הפנימי עם המונותאיזם היהודי הרדיקלי, ויותר מכול הצגת סבלותיו ההיסטוריים של עם ישראל כסוכנות משיחית — כל האלמנטים האלו מופיעים כבר אצל ההוגים מהמחצית הראשונה של המאה ה־19 שכתביהם מרוכזים במחקר זה.
במרבית המקרים מדובר ברבנים גרמנים בעלי נטיות ליברליות, שפיתחו בהקשרים שונים רעיונות משלהם בנוגע לטרנספורמציה מודרנית של תפיסת המשיח המסורתית ביהדות. מן הרעיונות הללו צמחה לכל המאוחר בשנת 1870 תיאוריה מיסיונרית סדורה שעוצבה מחדש, על ידי הרמן כהן, לכדי פילוסופיה דתית שיטתית ואידיאליסטית. חלקו הראשון של חיבור זה מוקדש להקדמה לתכנים ולהערות נרחבות על המקורות השונים. חלקו השני כולל פרקים מספרים פילוסופיים, מאמרים תאולוגיים ודרשות בית הכנסת — כל המקורות בחלק זה מופיעים כאן לראשונה בשפת העברית.