אֲהָבוֹת בָּאוֹת וְהוֹלְכוֹתשְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים הָעַלִּיזוֹת,עֲבוֹדָה הוֹפֶכֶת מְסֻדֶּרֶת וּקְבוּעָהוְאֶצְלִי בַּלֵּב הַתְּשׁוּקָה לְשִׁירָהלְחַבֵּר מִלִּים שֶׁיִּזְרְמוּ לִי בַּגּוּף,לִיצֹר מַשֶּׁהוּ שֶׁמֵּבִיא אוֹתִיכִּמְעַט עַל סַף טֵרוּףלְהַרְגִּישׁ חַי.
לֹא אוּכַל אֶת כָּל הַחֲלוֹמוֹת לְהַגְשִׁים,אֲבָל פַנְטַזְיַת נְעוּרִים אַחַת קְטַנָּהמַצְלִיחַ לְקַיֵּם כְּבָר שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה:אֶת הַמִּלִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים לְחַבֵּרוְלִקְרֹא לְעַצְמִי: הַמְּשׁוֹרֵר.