הספר סוניה מק'קונל ועוד סיפורים מקבץ יחד חמישה סיפורים רבי יופי, מעודנים מאוד בעיצובם הספרותי ועם זאת חודרים ללב בעוצמתם הרגשית, שאפשר לראות בהם, על פי עדותו של הסופר עצמו, "אוטוביוגרפיה דמיונית": אוטוביוגרפיה – משום שגיבוריהם משקפים היבטים משמעותיים מחיי הסופר עצמו, ודמיונית – משום שבלב כל סיפור מציב הסופר דמות בדיונית שמשמשת לו מעין אלטר-אגו, תשליל או דמות מראה, ושבעזרתה הוא יכול לדמיין לעצמו חיים אחרים לחלוטין, חשופים יותר בכמיהתם הנואשת לאהבה, דומים לחייו שלו ועם זאת מפתיעים ומסעירים בזרותם.
סוניה מק'קונל, גיבורת הנובלה שעל שמה קרוי הספר כולו, היא דמות מראה כזאת: בעוד הסופר הוא גבר ישראלי שיש לו זיקה עמוקה, משפחתית ומקצועית כאחד, לתרבות האנגלו-סקסית שמשני עברי האוקיינוס האטלנטי – הן לתרבות הבריטית והן לתרבות האמריקאית – סוניה היא אמריקאית ילידת אנגליה המחוברת מאוד לחברה הישראלית. ההיפוך הוא אפוא כפול: תרבותי ומגדרי כאחד. רגישותו העמוקה של ברוך בינה לכפילות המאפיינת את מורשתו התרבותית מצטרפת בנובלה זו ובשאר סיפורי הקובץ לכפילות נוספת שהוא עסוק בה מאוד – לתשוקה ולכאב הכרוכים ביחסים בין המינים. (אלי הירש)
ברוך בינה הוא דיפלומט ששירת בעיקר בארצות-הברית אך גם כשגריר ישראל בדנמרק.  ספר שיריו זה רק נראה שזה מגליד ראה אור בהוצאת אבן חושן (2017). סוניה מק'קונל ועוד סיפורים הוא ספרו הראשון בפרוזה.

שם הספר
זה רק נראה שזה מגליד