אנג'ל היא מטפלת סיעודית מהפיליפינים. המטופלת שלה בתל-אביב, לה אנג'ל קוראת "אימא", מפצירה בה לכתוב על חייה כמטפלת. אך אנג'ל המסורה עסוקה בעבודה, לא מאמינה שהיא מסוגלת לעניין מישהו. עד לרגע מותה הפתאומי של האמפלוייר שלה. אנג'ל עומדת חסרת אונים מול האישה המתה, חרדה פן יאשימו אותה. יודעת שכבר אינה נחוצה כאן, והיא תאלץ לעזוב את ישראל. והבן הדתי בירושלים, ובשבת אסור להודיע לו בטלפון... 

אובדת עצות היא מנסה לשער, "מה אימא הייתה אומרת לי לעשות עכשיו?" 

בתוך יממה אחת, עד "שמחר יראו בשמים שלוש כוכבים", אנג'ל מתחילה לכתוב את סיפורה המרגש, בעברית שקלטה במשך שנותיה הרבות בבית מעסיקיה. מתוך חוויותיה האישיות כמטפלת משתקפים חיי המטפלים הזרים המלווים את יקירינו באחרית ימיהם, ומנקודם מבטם גם חיי המטופלים שלהם בישראל של היום. 

 

נגה מרון נולדה בירושלים, שירתה בפלמ"ח ובצה"ל והייתה אשת חינוך. היא כתבה יותר מ 40 ספרים, חלקם למבוגרים: "אישה במיטב שנותיה" (1992), "חירות" (2009), "אישה בגילה" (2008), "ככה הוא אמר לה..." (2013), "יש מישהו אחר!" (2017). היא חיה בדיור מוגן, "אחוזת צהלה" בתל-אביב, באווירה וברקע של ספר זה. 

נגה מרון

נגה מרון (נולדה ב-1928) היא סופרת ישראלית, שכתבה מעל 30 ספרי ילדים, נוער ומבוגרים. מרון נולדה בירושלים ולמדה בגימנסיה העברית בירושלים. שירתה בפלמ"ח והתגייסה לצה"ל כשפרצה מלחמת השיחרור. היא שוחררה מהצבא בספטמבר 1948 ועבדה כמורה בבתי ספר בתל אביב וברמת-גן. לאחר שנישאה וילדה שני ילדים,... המשך לקרוא

שם הספר
אל תקראו לי חירות
חירות לקראת בגרות
שקמח
אהבה בהפסקת עשר
כבר לא קטנים