הפעם לא נכנסו למערה, ודי הרבה זמן לא ידענו איפה אנחנו נמצאים. ישבנו על הספסל, שרון בכלל היתה לבושה בפיג'מה, ואז היתה רעידת אדמה, ו... רגע איפה אנחנו? אנחנו, ילדים של היום, עם טלפון סלולרי, מחשב והכל, פתאום היינו בארועים שחשבנו שרק קוראים עליהם בספרים. גילינו אנשים, שלא ידענו בכלל שהיו קימים. יהודים שלא נכנעו, צבא יהודי קטן שלא רק מתחמק מהנאצים, אלא ממש לוחם בהם. גילינו מפקד פרטיזנים שלא ותר, וצרף אליו גם ילדים, פצועים ונשים. מפקד שידע גם לשמור על אנשיו, גם לנקום במי שפגע ביהודים, וגם להוריד רכבות של נאצים מהפסים, ולהשתמש בציוד שבהן. אבל איך נוכיח שאנחנו לא משתפי פעולה עם הנאצים? איך אפשר להוכיח דבר כזה?

שם הספר
ג'ינג'י 46 - מושיק רוצה לבקש חברות
ג'ינג'י 6 - מפקד גיבור בבית-חולים
ג'ינג'י 28 - סיירת הבטיחות בדרכים
ג'ינג'י 15 - ג'ינג'י אחד יותר מדי
משימה עולמית 29 - הכפילים של הגולם מפראג (צ'כיה)