כבר מראשית ימיה של מדינת ישראל הוחלט להקדיש לכוח האווירי מקום מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי.


בחירה זו, בעת שהמדינה הצעירה הייתה נתונה בעימות טריטוריאלי ובמצוקה חומרית וכלכלית קשה, לא הייתה מקרית. היא נבעה מכך שהכוח האווירי שילב מספר תכונות שהתאימו לתנאי היסוד של המדינה וכן לצרכיה הביטחוניים והצבאיים: הוא אפשר עוצמת אש גמישה שאותה ניתן היה לנייד בין החזיתות והיה ביטוי למיצוי יתרון האיכות האנושית והטכנולוגית הישראלית. כיום, למעלה משישים ושלוש שנים לאחר מכן, חיל האוויר הינו אחד הביטויים הבולטים והמוחשיים לעוצמתה ולעצמאותה של מדינת ישראל.


ספר זה מנתח את מקומו של הכוח האווירי בתפיסת הביטחון הלאומי, את דמותו ומהותו, וכן את המגמות העתידיות הצפויות בתחום לוחמת האוויר והחלל. הספר עוסק במגוון נושאים, ובכללם: פעילותו המבצעית של חיל האוויר לאורך השנים; התרבות הארגונית שהתפתחה בו; שיתוף הפעולה עם כוחות היבשה; מקומו המרכזי של המודיעין; מערך ההגנה האווירית; מערך התובלה והמערך הטכני. בנוסף, סוקר הספר היבטים הקשורים בתהליך ההכשרה של הלוחם האווירי, בהשפעותיהן של מגמות טכנולוגיות על הלוחמה האווירית; במקומו של החלל בלוחמה זו ובתפקידם של כלי הטיס הבלתי מאוישים.


הספר רואה אור בסדרת הביטחון הלאומי של ספריית "אוניברסיטה משודרת" של גלי צה״ל, בשיתוף המכללה לביטחון לאומי.