״...הבגדים והתיקים נספגים במי הגשם והבוץ הכבד נערם לנו על הנעליים. הם מוסיפים לנו משקל רב שמאט משמעותית את קצב ההליכה של כל הפלוגה.
אל החגיגה הזאת מתווספת זרימה חזקה של מי ביוב, משולבים עם מי גשמים והם ממלאים בזרם עז את הוואדי ופשוט שוטפים אותנו תוך כדי ההליכה. לפרקים המים אפילו מגיעים לנו עד גובה המותניים! הגשם יורד ללא הרף וביחד עם הקור המצמית מתחילים להופיע לנו חתכים וסדקים בידיים ובשפתיים הקפואות. בגלל המים הזורמים שמציפים לנו את הנעליים, כפות הרגליים הופכות רכות ובצקיות וגם הן מתחילות להתנפח, להיפצע ולהיסדק.
בלית ברירה, אנחנו נשענים האחד על השני ודוחפים קדימה איש את רעהו. לא מרבים במילים כדי לשמור על כל פיסת אנרגיה.
לוחם אחר לוחם חוטפים מכות קור. לוחמים רבים מאבדים את תחושת הזמן והופכים להיות סהרוריים. הם נופלים, נחבלים או סתם נשכבים אחרי מאמץ ההליכה על האדמה הבוצית במצב של חוסר תפקוד. בצד מתארגנים מספר לוחמים ומשתינים על הידיים הקפואות שלהם כדי שישובו לתפקד...״
-(מבצע חומת מגן - בדרך למצור על המוקטעה ברמאללה)