ובראת לך עולם גדול
ועוד יותר גדול בו שמך.
איפה שהאבק נח כבר שנים,
חרטת בחרב.

ועם ליל לעת בוקר קר
יצאת בלי כיסוי אל מול השמש,
וכשביקשת מחילה
אפילו הפרחים כרעו בבכי.

שירה עדינה אך נוקבת, עמוסת רבדים,מתארת רגעים בחיים. יש בה בדידות, קרבה, אכזבה ותקווה. בכתיבה אלגנטית ואינטליגנטית טווה המשורר אינטימיות אנושית, בהירה וישירה.