חַיָּיו שֶׁל פְרַנְק בֶּן הַתֵּשַׁע הִשְׁתַּנּוּ לָנֶצַח לְאַחַר שֶׁנִּנְשַׁךְ עַל יְדֵי כֶּלֶב וְהָפַךְ בַּלֵּילוֹת לְמִפְלֶצֶת. אָמְנָם הוּא נוֹתַר חָבִיב, אֲבָל תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה שֶׁבָּהּ הוּא גָּר מְשֻׁכְנָעִים שֶׁכָּל הַמִּפְלָצוֹת אֲיֻמּוֹת וּמְסֻכָּנוֹת.

כַּאֲשֶׁר קִרְקַסַבָּבָּה שֶׁל קְרִיגֶר הַלֵּיצָן הָאַכְזָר מַגִּיעַ לָעֲיָרָה, הַלֵּיצָן מַפִּיל בְּרֶשֶׁת קְסָמָיו אֶת כָּל הַתּוֹשָׁבִים. אֲבָל פְרַנְק וַחֲבֵרָיו הַמִּפְלָצוֹת מַחְלִיטִים לָצֵאת מֵהַמַּחְבּוֹא וּלְהַצִּיל אֶת הַקָּרְבָּן הָאֻמְלָל שֶׁלּוֹ.

הַאִם יַצְלִיחַ פְרַנְק לִמְצֹא בְּתוֹכוֹ כֹּחוֹת חֲדָשִׁים וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הָאִיּוּם? כֵּיצַד יְנַצֵּחַ אֶת הַפַּחַד? וּמִמָּה בְּעֶצֶם כֻּלָּם חוֹשְׁשִׁים כָּל כָּךְ? כָּל זֹאת וְעוֹד בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בִּטְרִילוֹגְיָה מַסְעִירה וְעִם מִדָּה מְדֻיֶּקֶת שֶׁל הַרְפַּתְקָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַפְסִיק לִקְרֹא.

מֻשְׁלָם לְמַתְחִילוֹת וּלְמַתְחִילִים לִקְרֹא!