לעיתים אני מדמיין את השיחה שהתנהלה בין בן גוריון לשותפיו להקמת הפלא הזה ששמו מדינת ישראל. בכל דיון בשיחה הדמיונית הזו יש דמות אחת מאחורי הקלעים שעוזרת לדברים לנוע. זאת לאו דווקא דמות בולטת המושכת את העין אלא דמות קצת אפורה, חנוטה בחליפה פקידותית, שיער מתוח מעט לאחור.

והדיון? גם הוא שולי יחסית. למשל, איפה תקום קריית הממשלה? בן גוריון רצה ליד דימונה, בכורנוב. זה לא היה אפשרי. גולדה רצתה בכרמל, בחיפה. הורידו אותה מזה. זאב שרף הציע את הבניינים של הטמפלרים בשרונה. והתחילו לעבוד. "המזכיר הראשון" הוא סיפורו של זאב שרף, מזכיר הממשלה הראשון והאיש שקבע את סדר היום החדש של מדינת ישראל. הספר הוא יומן של מסע אישי, קהילתי ולאומי, מסע העובר דרך אירועים שוליים, אנשים מרכזיים וסיפורים קטנים בתקופה שהולכת ומיטשטשת.