![]() |
|
|
תקציר הספר
"תסמונת הלב השבור" מאת קרן פייר בהוצאת "ספרי ניב", הוא קובץ נפלא של סיפורים מסעירים ומרגשים, המסופרים מנקודת מבטה של פרמדיקית צעירה.
ספר ייחודי זה מספק הצצה נדירה לעולמם המרתק והמטלטל של אנשי רפואת החירום. אירועים קיצוניים, כמו תאונת דרכים קשה, טיפול בפצועי מלחמה וחילוץ מתוך קבר בחול, ולצידם אירועים נוגעים ללב כמו סיוע בלידה או טיפול בניצולת שואה – הכול משמש בערבוביה: שכול וצער לצד הומור ושמחה, אובדן ופרידה לצד חברות אמיצה. ברקע ניצבת הגיבורה, המתמודדת עם אהבות נכזבות, עם דייטינג, עם קונפליקטים אישיים ועוד וחושפת בכך את אנושיותם של אנשי הצוותים הרפואיים, שלעיתים קרובות שוכחים ממנה.
הספר יעניק לקוראים "מבחוץ" הצצה לעולם חדש שלרוב יחשפו/נחשפו אליו רק במעט ברגעי משבר בחייהם כאשר נזקקו/יזדקקו הם או קרוביהם לסיוע רפואי, בעוד קוראים "מהתחום" יחושו הזדהות ויבינו שאינם לבדם וזה בסדר, ואפילו רצוי, לדבר ולשתף את רגעי הסיפוק הרבים אך גם המשברים הלא פשוטים הקיימים בדרך להצלת חיים.
"כבסוף כל אירוע קשה, הכרזתי, "יאללה מסיבה!" והתחלתי לסדר את הציוד ולשטוף את שאריות הדם בניידת בזמן שאני שרה בקולי קולות ומנענעת את גופי ובעיקר את מחשבותיי, מתרכזת במילים הנדושות ומרפה מהמראות הקשים. כאלה אנחנו –אנושיים ודפוקים". (מתוך הספר)
"תסמונת הלב השבור" הוא ספרה הראשון של קרן פייר, ילידת 1994, פרמדיקית במקצועה, אשר נכתב כחלק ממסעה האישי בחיים וכדי להעלות למודעות את עולם רפואת החירום וההתמודדות הכרוכה בו.
קרן מספרת: "התחלתי לכתוב, בעיקר לעצמי, ביומן, במהלך שירותי הצבאי כדי לפרוק את שעובר עלי בתקופה "הפעילה" בה שירתי. בהמשך באזרחות, הוסמכתי כראש צוות ניידת טיפול נמרץ והחוויות והאתגרים המשיכו וכך גם הכתיבה. ראיתי כי רבים מהתחום מתמודדים עם קשיי המקצוע אך חוששים לדבר על כך והחלטתי שNO MORE לשתף זה לא "טאבו", כולנו "אנושיים ודפוקים" שזכאים לפרוק וזקוקים לתמיכה.
"הספר נכתב בהשראת אירועים מחיי ובא להעלות למודעות את שעובר על העוסקים ברפואת החירום - חובשים ופרמדיקים. בתקופת הקורונה רוב אוכלוסיית המדינה (והעולם) הסתגרו בבתיהם ורק העובדים החיוניים - בניהם צוותי הרפואה, לרבות רפואת החירום, התרוצצו ונלחמו להם בחוץ להחזיר לעולם שוב את הסדר הטוב ונחשפתי לשאלות רבות וליצר הסקרנות מצד אנשים סביבי שאינם מהתחום. גיליתי שקיימים ממש מעט ספרים העוסקים באמבולנסים, במיוחד כאלה שנכתבו ע"י אנשים מהתחום, ממקור ראשון שחוו חלק מהדברים "על בשרם".
ספר ייחודי זה מספק הצצה נדירה לעולמם המרתק והמטלטל של אנשי רפואת החירום. אירועים קיצוניים, כמו תאונת דרכים קשה, טיפול בפצועי מלחמה וחילוץ מתוך קבר בחול, ולצידם אירועים נוגעים ללב כמו סיוע בלידה או טיפול בניצולת שואה – הכול משמש בערבוביה: שכול וצער לצד הומור ושמחה, אובדן ופרידה לצד חברות אמיצה. ברקע ניצבת הגיבורה, המתמודדת עם אהבות נכזבות, עם דייטינג, עם קונפליקטים אישיים ועוד וחושפת בכך את אנושיותם של אנשי הצוותים הרפואיים, שלעיתים קרובות שוכחים ממנה.
הספר יעניק לקוראים "מבחוץ" הצצה לעולם חדש שלרוב יחשפו/נחשפו אליו רק במעט ברגעי משבר בחייהם כאשר נזקקו/יזדקקו הם או קרוביהם לסיוע רפואי, בעוד קוראים "מהתחום" יחושו הזדהות ויבינו שאינם לבדם וזה בסדר, ואפילו רצוי, לדבר ולשתף את רגעי הסיפוק הרבים אך גם המשברים הלא פשוטים הקיימים בדרך להצלת חיים.
"כבסוף כל אירוע קשה, הכרזתי, "יאללה מסיבה!" והתחלתי לסדר את הציוד ולשטוף את שאריות הדם בניידת בזמן שאני שרה בקולי קולות ומנענעת את גופי ובעיקר את מחשבותיי, מתרכזת במילים הנדושות ומרפה מהמראות הקשים. כאלה אנחנו –אנושיים ודפוקים". (מתוך הספר)
"תסמונת הלב השבור" הוא ספרה הראשון של קרן פייר, ילידת 1994, פרמדיקית במקצועה, אשר נכתב כחלק ממסעה האישי בחיים וכדי להעלות למודעות את עולם רפואת החירום וההתמודדות הכרוכה בו.
קרן מספרת: "התחלתי לכתוב, בעיקר לעצמי, ביומן, במהלך שירותי הצבאי כדי לפרוק את שעובר עלי בתקופה "הפעילה" בה שירתי. בהמשך באזרחות, הוסמכתי כראש צוות ניידת טיפול נמרץ והחוויות והאתגרים המשיכו וכך גם הכתיבה. ראיתי כי רבים מהתחום מתמודדים עם קשיי המקצוע אך חוששים לדבר על כך והחלטתי שNO MORE לשתף זה לא "טאבו", כולנו "אנושיים ודפוקים" שזכאים לפרוק וזקוקים לתמיכה.
"הספר נכתב בהשראת אירועים מחיי ובא להעלות למודעות את שעובר על העוסקים ברפואת החירום - חובשים ופרמדיקים. בתקופת הקורונה רוב אוכלוסיית המדינה (והעולם) הסתגרו בבתיהם ורק העובדים החיוניים - בניהם צוותי הרפואה, לרבות רפואת החירום, התרוצצו ונלחמו להם בחוץ להחזיר לעולם שוב את הסדר הטוב ונחשפתי לשאלות רבות וליצר הסקרנות מצד אנשים סביבי שאינם מהתחום. גיליתי שקיימים ממש מעט ספרים העוסקים באמבולנסים, במיוחד כאלה שנכתבו ע"י אנשים מהתחום, ממקור ראשון שחוו חלק מהדברים "על בשרם".
פרסומת
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים